אסולין נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה בגין נזק גוף שנטען כי נגרם כתוצאה מתאונת דרכים שארעה לתובע ביום 1.3.09.

ב"כ הצדדים חלוקים בשאלת החבות והנזק.

א. מבוא וטענות הצדדים:

1.התובע (בעל משאית גרר), יליד 1951, טוען כי נפגע ביום 1.3.09 כתוצאה מדחיפת רכב פרטי (להלן: "הרכב" ו/או "הרכב הפרטי") אותו ביקש להעמיס על הגרר.

2.הנתבעת 1 (להלן: "כלל") הינה המבטחת בביטוח חובה של משאית הגרר.

3.הנתבעת 2 (להלן: "מנורה") הינה המבטחת בביטוח חובה של הרכב.

4.התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ולתובע נקבעה נכות בשיעור של 10% בגין פציעה בצורה בינונית בשרירי הרגל (בהתאם לסעיף 51(8)(א).

5.בפתח הישיבה הראשונה שנקבעה לשמיעת ההוכחות הוברר כי התובע הגיש למל"ל בקשה להחמרת מצב שטרם נדונה.

על כן נשמעו הראיות בתיק באופן מפוצל, כך שראשית נשמעו העדויות בשאלת החבות בלבד ובהמשך (לאחר מספר דחיות עקב המתנה לקביעות ועדות רפואיות של המל"ל) גם בשאלת הנזק.

6.בשאלת החבות העידו, פרט לתובע, גב' וינוגרדוב - בעלת הרכב הפרטי, וחוקר מטעם כלל. לעניין לנזק נשמעה עדות התובע בלבד, וב"כ הצדדים סכמו טענותיהם בע"פ.

7.מהעדויות שהובאו התבררו הדברים הבאים:

רכבם של וינוגרדוב עמד במגרש "נעמן" במשך כחודש ימים. בשל עמידתו הממושכת במגרש לא ניתן היה להניע ועל כן הוזמן התובע לגרור את הרכב מהמגרש.

8.ביום האירוע הגיע התובע למגרש והחנה את משאית הגרר שלו קרוב ככל שניתן לרכב באופן שהמשאית עמדה בזוית של 90 מעלות לרכב. יובהר כי הרכב חנה בין רכבים כאשר גם מולו עמדו רכבים נוספים. מכאן שלא ניתן היה להתקרב אליו יותר ו/או לעמוד בזוית שונה.

9.מאחר שבזוית שבה עמדה המשאית ביחס לרכב לא ניתן היה לגרור את הרכב, החליט התובע לדחוף את הרכב באופן ידני כ - 2-3 מטרים, תוך שהוא מבצע חצי סיבוב, וזאת במטרה להעמיד את הרכב בקו ישר עם הגרר.

10.התובע העיד כי לאחר שהגיע למגרש, שחרר מהגרר כבל באורך של כ - 3 מטרים וחיבר אותו באופן ידני לרכב.

לאחר שחיבר את הכבל לרכב, עמד מצד שמאל של הרכב כאשר דלת הנהג פתוחה, החזיק ביד אחת את ההגה של הרכב, הוריד את בלם היד והחל לדחוף את הרכב קדימה באופן ידני, כשהוא נעזר במר וינוגרדוב, שלטענתו דחף את הרכב מאחור.

מאחר שבמקום היה שיפוע קל, כך שהיה צריך לדחוף את הרכב מעט בעליה, התדרדר הרכב לאחור, ועמד לעלות לתובע על רגל שמאל. על כן נאלץ התובע להפעיל מאמץ רב בדחיפתו קדימה בכדי להסיט את הרכב מרגלו. כתוצאה מהפעלת מאמץ משמעותי זה הרגיש לפתע – "משהו שנקרע" ומיד לאחר מכן הרגיש כאבים חזקים וראה כי הרגל נפוחה.

על אף הפציעה סיים התובע את פעולת העמסת הרכב על הגרר: בסיום הדחיפה הידנית של הרכב ולאחר שהרכב עמד בקו ישר עם משאית הגרר, הפעיל את הכננת והכבל שכבר היה מחובר לרכב (ע"פ עדותו), משך את הרכב והעלה אותו לגרר. לאחר מכן הוביל את הרכב למקום המיועד, ורק לאחר מכן פנה לקבלת טיפול רפואי.

11.ב"כ התובע טוען כי מדובר בתאונת דרכים וכי התובע היה משתמש בגרר. לחילופין נטען כי השתמש ברכב הפרטי או בשניהם.